מילון המושגים הדנטלי
ארוזיה של השיניים – שחיקת אמייל השן
אבנית השן – נוצרת במקרים בהם אין הקפדה מספקת על ההיגיינה האוראלית והגורם העיקרי למחלות חניכיים והתפתחות עששת
אול און פור (all on 4)/ אול און סיקס (all on 6)–פרו ארץ /PRO ARCH - שיטת טיפול בה משקמים לסת שיניים מלאה על גבי 4 עד 6 שתלים בלבד. הומצאה ע"י ד"ר פאלו מאלו ונחשבה בזמנו לפורצת דרך בתחום.
אוגמנטציה – תהליך בניית עצם הלסת מחדש בעזרת שימוש בעצם אוטוגנית (עצמית) או שימוש בתחליף עצם. מוזמנים להתייעץ איתנו על סוגי תחליפי העצם הקיימים
אוסאואינטגרציה - חיבור טבעי בו העצם של הלסת מתחברת לגוף השתל (שהינו שורש מלאכותי)ובמהלכו רקמות החניכיים מתחילות להתחדש ומתחיל תהליך של צמיחת עצם חדשה סביב השתל . התהליך נמשך בשתלי SLA לרוב כ- 3-6 חודשים ובשתלי SLActive כמחצית מהזמן
אוסאואינקופרציה – צמיחת עצם סביב השתל ב- 3 ממדים – כלומר על פני גוף השתל ולתוך גוף השתל. תהליך זה יכול לקצר את היציבות הביולוגית של העצם עם השתל לשבועיים בלבד במקום 3-6 חודשים.
אסתטיקה דנטלית – טיפולי שיניים שמטרתם להשוות לשיניים מראה טבעי, הרמוני ויפה.
גשר – מבנה הבא להחליף שן בודדת או מספר שיניים. ברפואת שיניים קונבנציונלית, כאשר גשר מחליף שן בודדת חסרה, הוא נשען על-גבי שתי השיניים הסמוכות שהושחזו. בשיקום על-גבי שתלים, גשר הוא מבנה הבא להחליף מספר שיניים שאבדו.
גרנולומה – דלקת בעצם הלסת סביב שורש השן.
דלקת – פעולת נגד של מערכת החיסון כנגד פציעות, גירויים או גורמים מזהמים שפלשו לגוף.
דלקת חניכיים (ג'ינג'יביטיס) – דלקת בקרום הרירי של החניכיים.
דלקת צוואר השן – הרס של רקמות קשות של בסיס השן הנובע מעומס יתר כרוני.
דנטין – או שִׁינָן, הוא רקמה מסוידת של הגוף, המהווה מרכיב מרכזי בשיניים, מרבית הדנטין מכוסה באמייל המיועד להגנה על הדנטין.
הלבנה – שינוי צבע השן בעזרת תכשירים מלבינים , לרוב תרכובות על בסיס מי חמצן.
הסרת אבנית- הסרת רובד חיידקים, פיגמנטים מוטלים שטחית ואבנית מן הכותרת או משורש השן.
העמסה מידית - החדרת מבנה וכתר / גשר זמניים לשתל מיד לאחר הניתוח. העמסה מידית מאפשרת קבלת מראה אסתטי ופונקציונלי, מבלי לקצר את זמן ההמתנה לשיקום הסופי.
הרמת סינוס – ניתוח בו מתבצעת השתלת עצם מתחת לסינוס. ניתוח כזה מתבע כשהעצם הנמצאת מתחת לסינוס נשחקת ואינה עבה מספיק לביצוע השתלת שיניים.
השלב הכירורגי - השלב הראשון בהתקנת שתלים. שלב הכולל את עקירת השן האבודה והחדרת השתל הנבחר לעצם הלסת.
השלב השיקומי (פרותטיקה) - השלב השני בטיפול בשתלים הנעשה לאחר שהשתל נקלט. במסגרת שלב זה מורכבים המבנה והכתר מעל החניכיים - החלקים הנראים לעין ועל כן, חשוב להקפיד על רמת אסתטיקה גבוהה בשלב זה.
השתלה מיידית – טיפול במהלכו השן הטבעית נעקרת ומייד מוחדר השתל הנבחר לעצם הלסת.
השתלת עצם – טיפול המבוצע במקרים של מחסור בעצם לביצוע שתלים דנטלים. במקרים אלה יש לבצע השתלת עצם על מנת שתהיה מספיק עצם היקפית שתבטיח את הצלחת הטיפול. העצם המושתלת יכולה להיות ממקור אדם (ניתן גם מגוף המטופל, מחלל הפה או אזורים אחרים בגוף) , מהחי או מחומרים סינטטיים . תהליך ההחלמה נמשך בין 3-9 חודשים , ותלוי במורכבות הטיפול.
חניכיים – עצם מוקפת רקמה בה השיניים מקובעות .
חרסינה – חומר קֶרַמִי בצבע לבן, שמחקה את מראה השן.
חשיפה / חשיפת שתל – במצב הרגיל, השתלים מכוסים על-ידי החניכיים בזמן ההחלמה. כדי לקחת מטבע ולהחדיר מבנה, יש לחשוף את השתל, כלומר לבצע ניתוח שני של חיתוך החניכיים בכדי לחשוף את השתל. שיטת השתלה המצריכה חשיפה נקראת "ניתוח בשני שלבים".
טיפול שורש – הוצאת עצב השן מתוך תעלות השן וסתימתן באמצעות חומר מיוחד.
כתר – אלמנט מלאכותי שמהווה תחליף לכותרת השן ומורכב על המבנה. הכתר צריך להיות מותאם אישית למטופל תוך הקפדה על רמה אסתטית גבוהה ושימוש בחומרים איכותיים במטרה להשיג מראה של שן טבעית שתחזיק לאורך שנים. מרבית הכתרים עשויים מחרסינה או זירקוניה.
מבנה – חלק ביניים המחבר בין השתל (השורש המלאכותי) והכתר שמהווה תחליף לכותרת השן. המבנה מתחבר לשתל באמצעות הברגה או הדבקה וחשוב שהשניים יהיו מותאמים באופן מלא על מנת למנוע זיהומים.
מטבע (לקיחת מידה) - מטבע הינו תשליל הטבעה שנועד לקחת מידות לשלב השיקומי. המטבע כולל נגטיב של איזור ההכנה, השיניים הסמוכות והרקמות הרכות - לצורך יצירת מתאר שיקומי נכון. בדר"כ מטבע יילקח ללסת שלמה. קיימות כמה שיטות ללקיחת מטבע ("מידה") לשתלים המשתמשות בחומרים המתקשים בפה, אולם כדאי לדעת, שכיום מתפתחות שיטות של לקיחת מטבע באמצעות מכשור דיגיטלי.
מכתשית – כינוי לחלל הנוצר בחניכיים לאחר עקירת שיניים.
מנדיבולה – לסת תחתונה.
מקסילה – לסת עליונה.
נפיחוּת – אחד מחמשת המאפיינים הקלאסיים של דלקת.
ניתוח חניכיים – טיפול כירורגי פולשני במחלת החניכיים, בפגמים בחניכיים ובספיגת עצם שיצרה המחלה. ישנם סוגים שונים של ניתוחי חניכיים עם מטרות שונות, כגון: צמצום כיסים, "ניקוי פתוח", כיסוי שורשים חשופים, השתלת רקמת חניכיים, בנייה מחדש של מנגנון האחיזה של השן ועוד.
ניקוי עמוק / הקצעת שורשים – פעולה תת-חניכית הבאה לנקות את פני שטח השורשים החשוף לכיס החניכיים, במטרה להוריד את הרובד התת חניכי והדלקת שנוצרה במקום בעזרת צמצום גודל הכיסים ושינוי הרכב החיידקים.
סינוס – חללים בגולגולת הנמצאים משני צדי האף.
ספיגת עצם – תהליך בו חל אובדן עצם (ספיגה) סביב שיניים או שתלים, תהליך שעלול להוביל בהדרגה לאובדן שן או שתל. התהליך בדרך כלל נובע כתוצאה מדלקת ויש לאבחן מקרים אילו מיד עם הופעתם ולטפל בהם ע"י מומחה למחלות חניכיים (פריודונט) על מנת למנוע את אובדן השן או השתל.
פלאק – מושבות של חיידקים על השיניים, הגורמים למחלות פה רבות, כגון: עששת, דלקת חניכיים, ניידות שיניים, ריח רע ועוד.
פה ולסת – חלל הפה, הלסתות ועצמות הפנים.
פיצול עצם – כאשר קיים חוסר עצם ברוחב הלסת, ניתן לפצל את העצם ולהוסיף תחליף עצם או חומר בונה עצם.
פרותטיקה – שיקום הפה בעזרת כתרים / גשרים / שתלים.
פרי אימפלנטיטיס – דלקות סביב השתל והגורם מספר אחד לכישלונם של שתלים דנטליים.על מנת להמנע מדלקת יש לשמור על תחזוקת השתלים גם אחרי ששוקמו ולהתמיד בניקוי ובדיקה תקופתיים על ידי מומחה למחלות חניכיים (פריודונט) .
פריקשן פיט – כינוי לנעילה מיקרו ביולוגית וחיבור מאובטח בין השתל והמבנה באמצעות ריתוך מתכת קרה. חיבור זה יוצר איטום וחיבור מושלם בין השתל למבנה ומונע את הסיכוי להתפתחותם של זיהומים כתוצאה מחדירה של חיידקים. כתוצאה מההתאמה המושלמת, לא נוצרים מרווחים ואין מקום להיווצרות מושבות חיידקים.
פריודונט – מומחה למחלות חניכיים, או פריודונט, הינו רופא שיניים אשר למד במוסד מוכר להתמחות (אוניברסיטה או בית חולים) 4 שנים נוספות של התמחות בפריודונטיה. נושאי הלימוד מקיפים וכוללים איבחון וטיפול במחלות החניכיים השונות, מניעתן, ביצוע טיפולים כירורגים בחניכיים כולל ניתוחי חניכיים למטרות אסתטיות (פלסטיקה) והשתלות עצם סביב שיניים, ביצוע שתלים דנטאליים ובניית עצם (כולל "הרמות סינוס") וטיפול במחלות דלקתיות סביב שתלים דנטאליים. על מנת לקבל תואר מומחה למחלות חניכיים יש לעמוד בהצלחה בבחינות הממשלתיות לקבלת התואר מומחה למחלות חניכיים.
צילום רנטגן CT - צילום רנטגן הוא אמצעי חשוב ביותר ברפואת שיניים המסייע באבחנה וביצוע תכנית טיפול. צילום זה הוא צילום רנטגן במכשיר סי טי ייעודי לשיניים המאפשר קבלת תמונה תלת ממדית ואיכותית של כל חלק בגוף, מבלי שיהיה מוסתר על ידי איברים אחרים. זהו צילום אבחנתי המבוצע לקראת טיפול השתלת שיניים והוא מספק לרופא פרטים על מצב העצמות והלסתות, מבנה וגובה העצם בו מיועדת להתבצע ההשתלה וכן המרקם של עצם הלסת ,מיקום תעלת העצב בלסת התחתונה, גובה העצם בלסת העליונה, ומגבלות הסינוסים. וזאת כדי לעזור לרופא לקבוע את תכנית הטיפול ובחירת סוג וגודל השתל.
רגנרציה – בנייה מחדש, התחדשות תאים.
רצפת סינוס – החלק התחתון של חלל הסינוס. כדי להחדיר שתל באזור מסוים בלסת העליונה, יש להרים לעתים את רצפת הסינוס.
רפואת שיניים דחופה – גילוי מקור הכאב ונתינת טיפול מידי, לפעמים רק זמני, להפסקת הכאב.
רמת שרידות השתל – כמה שנים השתל מחזיק בפה המטופל? שתלים הינם התחליף הקרוב ביותר לשיניים טבעיות, אולם גם הם לא תמיד שורדים לעד. הגורמים המשפיעים על שרידות השתל הם (בנוסף למצבו הביולוגי של המטופל ולאיכות הטיפול שקיבל): ציפוי השתל, ניקיון פני השטח, הוותק שלו והתיעוד הקליני אודותיו ובכלל זה אחוזי ההצלחה שלו לאורך השנים. כמובן שככל שהשתל ותיק יותר בשוק, כך יש מידע אודות התנהגותו לאורך השנים בפיות המטופלים.
שיקום הפה – תחום העוסק בשחזור שיניים, כדי לשפר את הרמה התפקודית והאסתטית של מערכת הלעיסה באמצעים המתאימים.
שן – איבר בפה שמשמש לחיתוך וללעיסה של המזון.
שתלים – שן מלאכותית שממוקמת באופן קבוע בלסת.
שתל (דנטלי) – בורג עשוי טיטניום המוחדר לעצם הלסת המהווה תחליף לשורש השן, ניתן לשקם עליו שן בודדת (כתר), מספר שיניים (גשר) או תותבת.
שורש השן – החלק של השן שאינו נראה לעין, ומהווה העוגן המחבר את השן לעצם הלסת.
שחזור – כל מה שבא להחליף או לתקן שן או שיניים (סתימה, כתר, גשר, תותבת וכדומה).
שומר המקום – מתקן מתכתי קטן המותאם לפה של המטופל, מקובע באופן יציב בפה, ומוסר כשהשן הקבועה מוצבת בעמדתה. המתקן עשוי להכיל רצועת מתכת, הקשורה לשן בצד אחד של המרווח באמצעות טבעת מתכתית, וקפיץ המגשר על המרווח של השן בצדו השני של המרווח.
תותבות (שיקום נשלף) – השלמה של שיניים חסרות באמצעות תותבת: תותבת שלמה הנתמכת על-גבי שתלים או חניכיים במקרה של חוסר שיניים מוחלט, או תותבת חלקית במקרה של חוסר שיניים חלקי. תותבות הן לרוב נשלפות, כלומר אינן מודבקות באופן קבוע בפה המתרפא, וניתן להוציאן לשם ניקוי.
Ball Attachment – עיגון לתותבת. המבנה המוחדר לשתל הוא כדור (זכר), כאשר לתותבת מחדירים מטריצה המתחברת לכדור. עיגון זה נעשה בעזרת 4-2 שתלים והוא מאפשר הסרה של התותבת באופן עצמאי לשם ניקוי.
Bar Reconstruction – "דולדר-בר", עיגון לתותבת. עיגון זה נעשה בעזרת 4 שתלים לפחות, כאשר המבנים המוחדרים אליהם מחוברים זה לזה באמצעות מוט (= bar).לתותבת מוחדרת מטריצה הנאחזת במוט, והיא ניתנת להסרה עצמאית לשם ניקוי.